עוזרים לרוחמה

"האדם שמזיז הרים, התחיל בלסחוב אבנים קטנות." קונספציוס

אחת ההתנדבויות המיוחדות שהשתתפתי בהן, 
בה זכיתי ללמוד על נגישות מרוחמה, שהינה לקויית ראייה, לשמוע על חווית חוסר האוריינטציה במרחב, 
על איך זה משפיע עליה ביום יום ולהצליח להקל אפילו במעט.

לרוחמה יש חלום לגינה קהילתית נגישה, שתהווה גם מרחב למשפחות שכולות כמוה.
כשהיא סיפרה על החלום שלה, מיד התגייסנו לעזור.

התחלנו לחשוב מידית על הביצוע שלו ואיך נעזור להוציא אותו לפועל:
איך מקימים אדניות נגישות, מי מסבסד את הפרויקט ואת מי מזמינים לסייע בבנייה.
חשבנו בצורה פרקטית וביצועיסטית, כדי שנוכל לייצר עבורה תוצאות כמה שיותר מהר 

אבל לפעמים תוכניות משתנות.

הסתבר שלמרות שרוחמה נכחה איתנו פיזית. 
למרות שהסתובבה בשטח עם המקל ועם כלב השירות שלה כבר מספר פעמים,
בפועל
לא היה לה מושג איך הגן נראה ואיפה בפועל תוקם הגינה הקהילתית בתוך הגן. 
למעשה לא היתה לה יכולת להגיע לגינה הקהילתית בכוחות עצמה,
ותמיד נזקקה למישהו שילווה אותה 
כי לא ידעה היכן היא במרחב.

אז יום ההתנדבות קיבל תפנית

והוקדש לבניית מודל של המרחב בלגו, כדי להמחיש לה את הגינה:
איפה מגרש הכדורסל, השביל, הספסלים, המסלעה והעצים
היכן ממוקמת החנייה, איפה הבתים שגובלים בגינה
ומה הן האופציות הקיימות למיקום גינה קהילתית.

למען האמת, הגענו עם הרבה רצון טוב אבל ללא כל ידע איך בכלל להתחיל 

מזל שאחד המתנדבים, שמכיר טוב מדידה של שטחים,
הגיע עם מטר מדידה באורך של 50 מטר וידע להכווין אותנו

אך האתגרים לא פסקו כאן: 
מסתבר שזה מורכב להמחיש בלגו שביל מפותל, שעובר לאורכה ורוחבה של הגינה
שחסרו לנו חלקים לסימון העצים 
שלא פשוט להמחיש תוואי שטח גבוה יותר כמו מסלעה 
ובכלל להעביר שרטוט דו מימדי למודל תלת מימד בלגו, דרש לא מעט חשיבה יצירתית

רוחמה ישבה איתנו, הסבירה לנו מה חשוב יותר ומה פחות,
מה עוזר לה, באילו צבעים להשתמש 
ולאחר כשעתיים, מאז שהתחלנו,
הצלחנו להעמיד מודל שאפשר לה סוף סוף להבין איפה היא נמצאת

איזו התרגשות וכמה הודיה

השאירו פרטים